זהר

לט) בגין, דאדם קדמאה וזוגא דיליה, חבו קמיה קב״ה. ועל דא, מתפרשין כד נפקין מלעילא. עד דיהא רעוא קמי קב״ה. אי זכה בר נש, יהבין ליה זוגיה, ואי לא, מפרשין לה מניה, ויהבין לה אוחרא, ומולידין בנין דלא כדקא יאות.

פירוש הסולם

לט) בגין דאדם קדמאה וכו׳: וע״כ אין יוצאים זוגות בעולם הזה משום שאדם הראשון והזווג שלו חטאו לפני הקב״ה, ועל כן כשהנשמות יוצאות מלמעלה ויורדות לעולם הזה, מתפרדים הזכר מן הנקבה, עד שיהיה הרצון לפני הקב״ה, לחזור ולחברן יחד. אם זכה האדם נותנים לו בת זוגו. ואם לא, מפרידים אותה ממנו, ונותנים לה איש אחר, ומולידים בנים שאינם כראוי.