זהר

רטו) ולא שקרנו בבריתך, דכל מאן דמשקר ביה בהאי את קיימא קדישא דרשים ביה, כאלו משקר בשמא דמלכא, בגין דשמא דמלכא אתרשים ביה בבר נש. וקרא אחרא אודי ביה בהאי קרא, דכתיב אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר. אם שכחנו שם אלהינו, כד״א ולא שכחנוך. ונפרוש כפינו לאל זר, כד״א, ולא שקרנו בבריתך. וכלא חד מלה. מאי שקרא הכא. דפריש כפיו לרשותא אחרא, ומשקר בהאי ברית. וע״ד אורייתא אחידת בהאי, דכל מאן דנטיר האי ברית, כאלו נטיר אורייתא כלה, ומאן דמשקר בהאי, כאלו משקר באורייתא כלה.

פירוש הסולם

רטו) ולא שקרנו בבריתך: כי כל מי שמשקר באות ברית קדש הזה שרשום בו, הוא כאלו משקר בשמו של המלך, משום ששמו של המלך רשום באדם, בברית מילה. ומקרא אחר יורה על מקרא הזה, שכתוב, אם שכחנו שם אלקינו ונפרוש כפינו לאל זר. אם שכחנו שם אלקינו, הוא כש״א, ולא שכחנוך. והכתוב, ונפרוש כפינו לאל זר, הוא כש״א, ולא שקרנו בבריתך. והכל דבר אחד, ומהו השקר שבכאן, הוא שפורש כפיו לאל זר, ומשקר באות ברית. וע״כ התורה נאחזת בזה, בברית, וכל מי ששומר ברית הזה כאלו שומר כל התורה, ומי שמשקר בזה כאלו משקר בכל התורה.