זהר

שכז) אמר רבי חייא, כתיב ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה. תאנא ברזא עלאה, ארבע חיוון אית, דאינהו לגו בגו היכלא קדישא, ואינון קדמאי, עתיקין דעתיקא קדישא, כללא דשמא עלאה. ויחזקאל חמא, דמות דרתיכין עלאין, דהא הוא חמא, מאתר דלא הוה נהיר כל כך. תאנא, כגוונא דלעילא, אית לתתא מינייהו, וכן בכלהו עלמין, כולהו אחידן דא בדא, ודא בדא.

פירוש הסולם

שכז) אמר רבי חייא וכו': אר"ח כתוב, ומתוכה דמות ארבע חיות וגו'. למדנו בסוד העליון, ארבע חיות יש שהם לפני ולפנים בהיכל הקדוש, שהוא בינה, והן הראשונות, זקנים הנמשכים מעתיקא קדישא, הן הכלל של השם הקדוש הוי"ה. כי י' היא אריה, ה' היא שור, ו' היא נשר, ה' אחרונה היא אדם. שה"ס ג' קוים ומלכות המקבלתם. ויחזקאל ראה רק דמות של המרכבות העליונות, כי הוא ראה אותן ממקום שאינו מאיר כל כך. דהיינו בעולם היצירה. למדנו, כעין שיש למעלה, בבינה כן יש למטה מהן, בזו"ן, וכן יש בכל העולמות, הנקראים, בריאה, יצירה, עשיה, כולם אחוזים זה בזה וזה בזה. וכל מה שיש בעולם העליון יש בעולם התחתון, והוא ראה אותן, בעולם היצירה.