זהר

שה) רבי שמעון אמר, קול השפר, אתרא דקלא נפיק מניה, אקרי שופר. תו אמר רבי שמעון, תא חזי, קול השופר: אתרא דקלא, היינו דכתיב, כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם. מאי מוצא פי יי'. דא קול השופר, הוא רב מכל שאר קלי תתאי, ותקיפא מכלהו, דכתיב וקול שפר חזק מאד, ועל כל שאר קלין לא אתמר חזק מאד. בהאי קול השופר תליא כלא, ודא הוא דאקרי קול גדול, דכתיב קול גדול ולא יסף. ואקרי קול דממה דקה, נהירו דבוציני, דהוא זך ודקיק, וזכיך ונהיר לכלא.

פירוש הסולם

שה) רבי שמעון אמר וכו': רש"א, קול השפר, היינו, כי המקום שהקול יוצא ממנו נקרא שופר. כי הקול הוא ז"א, והשופר הוא בינה, וז"א יוצא מבינה, כנודע. עוד אמר ר' שמעון, בוא וראה, שקול השופר הוא המקום של הקול, כי היינו שכתוב, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. מהו, מוצא פי ה'. זהו קול השופר, הוא גדול מכל שאר קולות התחתונים וחזק מכולם. שכתוב, וקול שופר חזק מאד, ועל כל שאר הקולות לא נאמר, חזק מאד. בקול שופר הזה תלוי הכל, וזה שנקרא קול גדול, שכתוב, קול גדול ולא יסף. ונקרא, קול דממה דקה, שהוא האור של המאור, שהוא זך ודק, ומזכך ומאיר לכל.