זהר

מא) ויריצהו חסר וא"ו, ומאן איהו, דא קב"ה. בגין דהא לית מאן דאסיר ופתח, בר קב"ה, דכתיב יסגור על איש ולא יפתח. וכתיב והוא ישקיט ומי ירשיע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד, דהא כלא ביה, וכתיב וכמצביה עבד בחיל שמיא. ודארי ארעא ולא איתי די ימחי בידיה ויאמר ליה מה עבדת, ובגין כך כתיב ויריצהו מן הבור וגו'.

פירוש הסולם

מא) ​ויריצהו: חסר ו', שיורה לשון יחיד, שהיה צריך לומר ויריצוהו, לשון רבים. ומי הוא, שהריץ אותו מן הבור, זהו הקב"ה משום שאין מי שיאסור, ויתיר מבית האסורים, חוץ מהקב"ה, שכתוב, ​יסגור על איש ולא יפתח, וכתוב, ​והוא ישקיט ומי ירשיע וגו', כי הכל תלוי בו, וכתוב ​וכמצביה עביד וגו', ועל כן כתוב ויריצהו מן הבור וגו', דהיינו שהקב"ה הריצו מן הבור כנ"ל.