זהר

תסא) ת"ח, דכך הוא, כיון דאתא לבלק, ובלק שמע כל אינון מלין, הוה חשיב דהא מפומיה דבלעם נפקין, אמר, לקוב אויבי לקחתיך. אמר בלעם, סב אלין חרשין בידך, בגין לאעכבא הכא להאי כה, ואי את תיכול לאעכבא לה בהאי חרשין, אנא אעקר לה מאינון מלין דהיא אמרה.

פירוש הסולם

תסא) ת"ח דכך הוא וכו': בוא וראה שכך הוא. כיון שבא בלעם לבלק, ושמע בלק כל אלו הדברים, שברך את ישראל, היה בלק חושב, שיצאו מפי בלעם. אמר לקוב אויבי לקחתיך וגו'. אמר בלעם, קח אלו הכשפים בידך, כדי שתעכב כאן את כה הזו, שהיא המלכות, ואם אתה תוכל לעכבה באלו הכשפים, אני אעקר אותה מאלו הדברים שאמרה, דהיינו שיבטל הברכות שאמרה, כנ"ל.