זהר

רטו) אלא, ח"ו דהוו עבדו עבירה דא, כ"ש באתרא קדישא ההוא, דלא יקומון כל ישראל ויקטלון להון. אלא, בגין דהוו מעכבי לון לאעלא למקדשא, ומחאן בידהון, דלא לאעלא למצלי צלותא, עד דקורבניא אתעבידו, בגין דאינון לא מייתין קרבנין למיטל חולקא מנייהו, ובגין כך מעכבין לון. ובגין כך, אינון נשים הוו בעאן מנייהו לאעלא תמן, ועל דא כתיב את אשר ישכבון את הנשים, דמעכבי לון כדקאמרן.

פירוש הסולם

רטו) אלא ח"ו דהוו וכו': ומשיב, אלא חס ושלום, שהיו עושים עבירה זו, ומכל שכן במקום הקדוש ההוא, שלא יקומו ישראל ויהרגו אותם. אלא משום שהיו מעכבים את הנשים מלהכנם למקדש, והיו מוחים בידיהן, שלא להכנס להתפלל תפלה מטרם שהקרבנות נעשו, כי משום שהן לא הביאו הקרבנות לקחת חלק מהם על כן היו מעכבים אותן. ומשום זה שהנשים בקשו להכנס שמה, אל המקדש, והם עכבו אותן, על כן כתוב את אשר ישכבון את הנשים, דהיינו שעכבו אותן מלהכנס לבית המקדש, כמו שאמרנו.