זהר

ריד) ר' חייא פתח ואמר, ועלי זקן מאוד ושמע את אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד. וכי ס"ד, דכהני יי', דיעבדון עבידתא דא, והא מקדמת דנא אתמר, ופרישת אורייתא ההוא חובא דלהון, דכתיב כי נאצו האנשים את מנחת יי'. וכתיב ומשפט הכהנים מאת העם כל איש זובח זבח וגו', וכתיב גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה לצלות לכהן וגו'. וכתיב ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה. ועל דא ותהי חטאת הנערים גדולה מאד וגו'. וכל דא לא הוו נטלין, אלא מאינון חולקין, דהוו להו לכהני למיכל מניה, ועל דהוה קליל קרבנא בעינייהו אתענשו, והכא אמר את אשר ישכבון את הנשים הצובאות.

פירוש הסולם

ריד) ר' חייא פתח וכו': ר"ח פתח ואמר, ​ועלי זקן וגו' אשר ישכבון את הנשים וגו', ושואל, הכי יעלה על דעתך על כהני ה', שיעשו מעשה זה, והרי מקודם לכן נאמר, והתורה פרשת החטא שלהם, שכתוב, ​כי נאצו וגו' ואם לא לקחתי בחזקה. ועל זה אומר הכתוב, ותהי חטאת הנערים גדולה מאד. ומה גם שלא היו לוקחים אלא מאותם החלקים שהיו להם, לכהנים, לאכול מהם, ועל שהיה הקרבן קל בעיניהם נענשו, שמשמע שהיו צדיקים שמדקדקים עמהם מאד, וכאן אומר, את אשר ישכבון את הנשים הצובאות, שעשו עבירה חמורה כל כך.