פירוש הסולם
תשלב)
ותנינן בספרא דחכמתא וכו': ולמדנו בספר החכמה הגדולה של שלמה, אשר ה
ה' דהבראם, היא שנקראת בשם שמיטה, משא, שזופת שמש, קרעיו של המלך, ממשלה שהניח בה חותם קטן לשלוט תחתיו. שנאמר מי כמכה באלים ה'.
מטול פירושו משא, כי למשא מתרגם למטול (ש"ב ט"ו ל"ג)
שזיפא, הוא מלשון ששזפתני השמש (שיר השירים א')
קושטיזא פירושו ממשלה לפי הענין.
פירוש. שמבאר סוד
ה' זעירא דבהבראם, שבה נברא העולם. והולך וחושב הדינין שבה בסוד מצב הא', שהיתה חכמה בלי חסדים
(כנ"ל בפלפה"ס אות פ"ח) ומשמיענו שעיקר המלכות הוא בחינת מצב הא' שבה, ואע"פ שכולה דינים. כי מצב הב' שבה, אין לה אז מעצמה כלום, ואין לה אלא מה שז"א נותן לה. ולפיכך מבאר בחינת
ה' דבהבראם, בצורת הדינין שבמלכות בעת מצבה הא'.
וז"ש,
שמא דשמיטה, ש
ה' דבהבראם היא המלכות בבחינת שמיטה, שאין בה זריעה וקצירה, ואינה נותנת פירות. שזה הוא בבחינת מצב הא'.
מטול, ואז נקראת משא, שהדינים שבה קשה לסבלם כמשא כבד.
שזיפא, ועל מצב הזה נאמר אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש, והיא שזופת שמש.
קרעוי דמלכא, שאז היא נקרעת מז"א, והיא דבקה בקו שמאל דבינה.
קושטיזא דאטיל ביה בחותמא זעירתא, שהיא ממשלה שבה חותם קטן, כלומר שהיא ממשלה קטנה, דהיינו ממשלת הלילה.
למשלטא תחותוי, כי בלילה שולטת המלכות במקום ז"א, כי ז"א אינו שולט אלא ביום.
ומביא ראיה שבלי
ה' דבהבראם לא היתה אפשרות לברוא את העולם, מהכתוב, מי כמוכה באלים ה'. היינו שיוכל לברוא העולם, כמו שדורש הכתוב הזה לעיל
(אות רס"ג) שמזה משמע שאלים אינו יכול לברוא העולם, עד שנטל אות אחת משמו, והיא אות
ה', ובה נברא העולם, ונעשה מן אלים אלקים וכו'. כמ"ש שם.
