זהר

תשכח) א"ר חנילאי, פסוקא דא לא אתא אלא להדרש. וייצר בשני יודין, וכל השאר את מוצא ביוד א'. אלא כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא במעלה בבינה, אלא האדם לבדו. שנתן בו כח מן העליונים, לדעת ולהכיר ולהבדיל בין הטוב ובין הרע, והוא מעוטר בכבוד והדר, כד"א וכבוד והדר תעטרהו, והוא מושל על כל מעשה ידיו, הה"ד תמשילהו במעשי ידיך, ואחר כל השבח הזה כשהוא זוכר שהוא עפר וישוב אל העפר, הכל נעשה הבל לפניו, ואומר ווי. א"ר יוחנן, פלג התיבה, וי יצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה, וישוב אל העפר כמות שהיה.

פירוש הסולם

תשכח) א"ר חנילאי פסוקא וכו': אר"ח, פסוק זה אינו בא אלא להדרש. שנאמר וייצר, עם שני יודין, וכל שאר, ויצר, אתה מוצא בי' אחת. אלא כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא במעלה בבינה, אלא האדם לבדו, שנתן בו כח מן העליונים לדעת ולהכיר ולהבדיל בין הטוב ובין הרע, והוא מעוטר בכבוד והדר, כמש"א, וכבוד והדר תעטרהו, והוא מושל על כל מעשה ידיו, ז"ש, תמשילהו במעשי ידיך. ואחר כל השבח הזה, כשהוא זוכר שהוא עפר וישוב אל העפר, נעשה הכל הבל לפניו, ואומר ווי. והיינו, וייצר, שהוא אותיות, ווי שיצר, את האדם. כי א"ר יוחנן חלוק המלה וי יצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. וישוב אל העפר כמות שהיה.