זהר

רג) האומר לחרס ולא יזרח. רבי שמעון אמר, דא יוסף. ובעד כוכבים יחתום, אלין אינון אחוי, דכתיב בהו, ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ד"א האומר לחרס, דא יעקב, בשעתא דאמרו לו הכר נא. ולא יזרח, בשעתא דאסתלקת שכינתא מניה. ובעד ככבים יחתום, בגין בנוי, אתחתם ואסתים נהורא דיליה, שמשא אתחשך, וככביא לא נהירו, בגין דיוסף אתפרש מאבוי. ות"ח מההוא יומא דההוא עובדא דיוסף, אתפרש יעקב משמושא דערסא, ואשתאר אבלא, עד ההוא יומא דאתבשר בשורה דיוסף.

פירוש הסולם

רג) ​האומר לחרס ולא יזרח: ר"ש אמר, זהו יוסף. בשעה שמכרוהו למצרים. ובעד ככבים יחתום, אלו הם אחיו, שכתוב בהם ​ואחד עשר ככבים משתחוים לי. פירוש אחר. האומר לחרם, זהו יעקב, בשעה שאמרו לו הכר נא הכתונת בנך היא אם לא. ולא יזרח, בשעה שנסתלקה ממנו השכינה. ובעד ככבים יחתום, בעד בניו נחתם ונסתם ממנו האור שלו. השמש נחשך, והככבים לא האירו, משום שיוסף נפרד מאביו. ובוא וראה, מיום שהיה אותו מעשה של יוסף. נפרש יעקב מתשמיש המטה, ונשאר אבל, עד היום שנתבשר בבשורת יוסף.