זהר

שנג) ויבאו בני האלהים, אלין ב"ד רברבא. בני האלהים ודאי, בנוי דמלכא קריבין לגביה. ואינון שבעין ממנן, דסחרין תדירא למלכא. ואינון חתכין דינא על עלמא. להתיצב על יי', וכי על יי' קיימי. אלא, בשעתא דאלין קיימי על דינא, דינא קדמאה דכלא ביה, מאן הוא. דלא יוקיר לשמא דקודשא בריך הוא, ודלא יוקיר לאורייתא ולעבדוי. אוף הכי, מאן הוא דלא חייש על יקרא דשמא קדישא, דלא יתחלל בארעא. מאן איהו דלא חייש ליקריה דקב"ה, מאן הוא דלא שוי יקר לשמא דא. ויבא גם השטן בתוכם, גם, לרבות ההיא נוקבא דיליה. אוף הכי להתיצב על ה', דאיהו חייש נמי ליקרא דשמא דא.

פירוש הסולם

שנג) ​ויבאו בני האלקים: ​אלו הם בית דין הגדול, בני האלקים ודאי, אשר בניו של המלך שהם ישראל, קרבים לפניהם. והם ע' ממונים המסבבים תמיד את המלך, והם הגוזרים דין על העולם. להתיצב על ה', שואל, וכי על ה' עומדים. ומשיב, אלא בשעה שהם עומדים לדון העולם, דין הראשון של הכל הוא, מי הוא שאינו מכבד את השם הקדוש, ואינו מכבד את התורה ועבדיו. אף כך, מי הוא שאינו דואג על כבוד השם הקדוש, שהוא השכינה, שלא יתחלל בארץ. ומי הוא שאינו דואג על כבוד הקב"ה, שהוא ז"א, מי היא שאינו נותן כבוד לשם הזה. ויבא גם השטן בתוכם. גם, בא לרבות, הנוקבא של השטן, שהיא לילית. אף כך, להתיצב על ה', היינו, שגם השטן דאג לכבוד שם הזה. כלומר שבא לקטרג על זה.