זהר

שנד) תאנא, אר"ש, ההוא יובלא אפיק לון לישראל ממצרים. ואי תימא דיובלא ממש. אלא מסטרא דיובלא הוה, ומסטרא דיובלא אתער דינא על מצראי, ובגיני כך חמשין אלין דיובלא הוו.

פירוש הסולם

שנד) תאנא אמר ר"ש וכו': למדנו אר"ש, יובל ההוא, הוציא את ישראל ממצרים. ואם תאמר יובל ממש, דהיינו בינה בעצמה. לא, אלא מצד יובל היתה היציאה, ומצד יובל נתעורר הדין על המצרים, ומשום זה חמשים שנה אלו הם חמשים שערים של יובל שהיא בינה.
פירוש. לא בינה עצמה הוציאה את ישראל ממצרים, אלא שהנוקבא דז"א עלתה והלבישה את הבינה, ונעשתה כמוה, והוציאה את ישראל ממצרים. וזה נבחן שהוא מצד הבינה ולא בינה ממש.