זהר

שנב) דתניא אמר ליה קב"ה לאברהם, כל זמנא דבניך ישתדלון באורייתא, ישתזבון מאלין. ואי לא, הא נורא דגיהנם דשלטא בהו, וישתעבדון ביני עממיא. א"ל, בתרי קטורי לא מזדקפן מלין, אלא אי ניחא קמך, ישתזבון מנורא דגיהנם, וישתעבדון ביני עממיא, עד דיתובון גבך. אמר ליה יאות הוא ודאי, הה"ד אם לא כי צורם מכרם. מאן הוא צורם. דא הוא אברהם. דכתיב הביטו אל צור חצבתם. ויי' הסגירם, דא קב"ה, דאסתכם על ידוי.

פירוש הסולם

שנב) דתניא אמר ליה וכו': שלמדנו, אמר לו הקב"ה לאברהם כל זמן שבניך יעסקו בתורה יהיו ניצולים מאלו, מאש וחשך, ואם לא, הרי אש של גיהנם שולטת בהם, וישתעבדו בין האומות. אמר לו אברהם, בשני קשרים לא יקומו הדברים, דהיינו אש גיהנם וגלות, אלא אם טוב לפניך, יהיו ניצולים מאש גיהנם וישתעבדו בין העמים עד שישובו אליך. אמר לו הקב"ה, כן הוא ודאי, זה שכתוב, אם לא כי צורם מכרם. מי הוא צורם. זה הוא אברהם, שכתוב, הביטו אל צור חצבתם. וה' הסגירם, זהו הקב"ה, שהסכים על ידו.