זהר

שלח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כמה דכתיב ויתן לך האלהים מטל השמים וגו', והיינו נחלת יעקב. וברכתא דבריך יצחק ליעקב, על האי שמים קאמר. וברכיה בברכתא, דזמינין בנוי דיעקב, לאחיא בההוא טלא לזמנא דאתי, דכתיב ויתן לך האלהים. לך ולא לאחרא. מטל השמים, דביה זמינין מתיא לאחיא לזמנא דאתי, דנפיק מעתיקא לזעירא דאפין, ושריא בהאי שמים. אסתכל ר' אבא ואמר, השתא אשתמע כלא ואשתכח דברכתא דיצחק, עלאה ממאי דחשיבנא.

פירוש הסולם

שלח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך: הוא כמו שכתוב, ויתן לך האלקים מטל השמים וגו'. וטל השמים, היינו נחלת יעקב. והברכה שברך יצחק ליעקב על שמים הזה אמר, שהוא ז"א, וברכו בברכה, שעתידים בניו של יעקב לעמוד לתחיה על ידי טל ההוא לעתיד לבא, שכתוב, ויתן לך האלקים, לך ולא לאחר. מטל השמים, שבו עתידים המתים לעמוד לתחיה לעתיד לבא. אשר טל הזה יוצא מעתיקא קדישא לזעיר אנפין, הנקרא שמים, ושורה בשמים הזה. הסתכל ר' אבא במקרא, ואמר, עתה מובן הכל, ונמצא שברכתו של יצחק היא יותר למעלה ממה שחשבתי.