זהר

תתי) והא אתמר תרין עלמין נינהו, כדכתיב מן העולם ועד העולם. ואע"ג דתרין נוקבי נינהו, חד מתתקן בדכורא, וחד בנוקבא. דא שבע, ודא בת שבע. דא אם, ודא אם, דא אקרי אם הבנים. ודא אקרי אם שלמה, כדכתיב צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה וגו'. במלך שלמה, במלך דכל שלמא דיליה. דא אם שלמה, כדכתיב, בת שבע אם שלמה.

פירוש הסולם

תתי) והא אתמר תרין וכו': והרי למדנו, שב' עולמות הם, שכתוב, ​מן העולם ועד העולם, שהם בינה והנוקבא. ואע"פ שהן ב' נקבות, כי גם בינה היא נקבה, הנה אחד מתתקן בזכר, שהיא בינה, הנחשבת בגדלותה כזכר. ואחד בנוקבא, שהוא הנוקבא דז"א, זה נקרא שבע, בינה. וזה נקרא בת שבע, דהיינו הנוקבא. זו אם וזו אם, זו נקראת אם הבנים, דהיינו בינה, וזו נקראת אם שלמה, דהיינו הנוקבא. ככתוב, ​צאנה וראנה וגו' שעטרה לו אמו וגו'. במלך שלמה, פירושו במלך שכל השלום שלו, דהיינו ז"א, שאמו, היא בינה, דהיינו אם הבנים. וזו אם שלמה, הוא ככתוב, בת שבע אם שלמה, שהיא הנוקבא, כי כאן לא כתוב המלך שלמה.