זהר

תו) והני י' מימינא, וי' משמאלא, ואתכלילן בהני תרי, כלא אינון משתכחי בקס"ם. ואית עשרה אחרנין דימינא ועשרה דשמאלא, דמשתכחי בנח"ש. וע"ד כתיב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. מ"ט, בגין כי יי' אלהיו עמו. מסטרא דנח"ש, נפק שו"ר, מסטרא דקס"ם, נפק חמו"ר. ודא הוא שור וחמור, וע"ד בלעם, כיון דידע דאתקשר ברשותא אחרא, וא"ל אך את הדבר וגו', אבאיש ליה, ואמר, ומה אן היא יקרא דילי. מיד אסתכל בחרשוי ולא אשכח דיהא ברשותיה, אלא האי אתון.

פירוש הסולם

תו) והני י' מימינא וכו': ואלו עשרה מימין ועשרה משמאל הנכללים באלו השנים, שהם חמור ואתון, כנ"ל, הם נמצאים כולם בקסם. ויש עשרה אחרים של ימין, ועשרה של שמאל הנמצאים בנחש. וע"כ כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. מהו הטעם. משום, כי ה' אלקיו עמו. מצד הנחש יוצא שור. מצד הקסם יוצא חמור. וזה הוא שור וחמור. וע"כ בלעם כיון שידע שנקשר ברשות אחר שלמעלה, ואמר לו אך את הדבר וגו', הרע לו, ואמר, איפוא הוא הכבוד שלי. מיד נסתכל בכשפיו, ולא מצא דבר שיהיה מחזיר אותו לרשותו אלא אתון הזו.