זהר

שפח) ותכלת שריא בדא ובדא, בנחשת ובזהב, ובגין דאתתקף בתרין סטרין. תכלת איהו תקיפא, ולית מאן דשלטא עליה לחיין, דאיהו כרסייא דדינא לשריא ביה דינא תקיפא, ודא איהו ב"ו א"ל, ב"ו א"ל: דכתיב, ואל זועם בכל יום. וכד אתהדרן בני נשא בתיובתא שלימתא, אתהדר שמיה רפא"ל, דהא אסוותא אזדמן להו מההוא דינא קשיא.

פירוש הסולם

שפח) ותכלת שריא בדא וכו': ותכלת שורה בזה ובזה בנחשת ובזהב, שכולל הדינין שבת"ת שהוא נחשת, ושבגבורה שהיא הזהב, ומשום שמתגבר בב' צדדים, ע"כ תכלת היא חזקה בדינים, ואין מי ששולט עליה לחיים, אם רואה בחלומו גוון תכלת (כנ"ל אות ר"ל) כי היא כסא הדין ששורה בה דין קשה. וזה הוא המלאך בואל, שכתוב ואל זועם בכל יום. וכשבני אדם חוזרים בתשובה שלמה חוזר שמו לרפאל. כי רפואה מזדמן להם מדין קשה ההוא. (כמ"ש באורך לעיל דף ע"ו ד"ה ותכלת ע"ש).