זהר

תשצט) תו אשר דבר, הכא קשרא חד, לאתחברא מתתא לעילא, ומעילא לתתא. מתתא, באלין תריסר שבטין, וזאת, אתחברא בהדייהו. אשר דבר, הא חבורא דכר ונוקבא, קשורא לתרין סטרין, מתתא ומלעילא, לסוף קשר לון באתר דלעילא, דכר ונוקבא כחדא. הה"ד איש אשר כברכתו וגו'. מאי כברכתו. אלא כברכתו בת זוגו. איש אשר כברכתו תרווייהו כחדא.

פירוש הסולם

תשצט) תו, אשר דבר: עוד יש לפרש, אשר דבר, שכאן קשר אחד, לחבר ממטה למעלה וממעלה למטה. ומפרש, ממטה למעלה הוא באלו י"ב השבטים, שנאמר כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. וממעלה למטה הוא, וזאת שהיא הנוקבא, שנתחברה עמהם מלמעלה. אשר דבר, הרי החבור של דכר ונוקבא, כי אין דבור בלי קול שהוא ז"א, קשור לשני צדדים, ממטה, שה"ס י"ב, ומלמעלה. שה"ס וזאת. ולסוף קשר אותם במקום העליון, דהיינו בזו"ן שמחזה ולמעלה, ששם דכר ונוקבא יחד, שהנוקבא כלולה בז"א, בסוד החסדים שבו, זהו שכתוב איש אשר כברכתו וגו', שואל, מהו כברכתו. ומשיב, אלא כברכתו הוא בת זוגו, דהיינו הנוקבא הנקראת ברכה. איש אשר כברכתו, היינו שניהם כאחד. שז"א ונוקבא כלולים יחד כנ"ל.