זהר

תשצח) פתח רבי אבא, ואמר קרא אבתריה, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו', כל אלה שבטי ישראל, אלה שבטי ישראל מבעי ליה, מאי כל אלה. אלא, לאחברא לון, באתר דכל ברכאן מריקין תמן. שנים עשר. שנים עשר ודאי, קשרין דתקוני מטרוניתא, ואיהי אתחברת בהדייהו, הה"ד שנים עשר. וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם, דהא באתר דא, דבור שריא.

פירוש הסולם

תשצח) פתח ר' אבא וכו': פתח ר"א ואמר המקרא שלאחריו, ​כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו', שואל, כל אלה שבטי ישראל. היה צריך לומר אלה שבטי ישראל, מהו כל אלה. ומשיב, אלא לחבר אותם, את השבטים, במקום שכל הברכות יוצאות משם, דהיינו בנוקבא. וע"כ אומר כל אלה. שנים עשר, ודאי הם שנים עשר קשרים של תקוני המטרוניתא, שהיא הנוקבא, והיא עצמה נתחברה עמהם, בסו"ה​ והים עליהם מלמעלה, וזהו שכתוב, שנים עשר, וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם. כי הנוקבא מכונה זאת, (כנ"ל דף ר"ז אות תרנ"ד) ונתחברה עם שנים עשר השבטים, כי במקום הזה, דהיינו בנוקבא, שורה הדבור. כי ז"א נקרא קול, והנוקבא דבור. (כנ"ל דף רמ"ה אות תשס"ט).