זהר

שסה) אמר ר' אבא, לוחין הוו בעינייהו, ואתוון הוו טאסין, ומתחזיין בתרין אשין, אשא חוורא, ואשא אוכמא, לאתחזאה כחדא, ימינא ושמאלא, דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה וגו'. והא כתיב מימינו אש דת למו. אלא מסטרא דגבורה הוה, ואתכלילת בימינא. ובגין כך אשא חוורא ואשא אוכמא.

פירוש הסולם

שסה) אמר ר' אבא וכו': אר"א, הלוחות היו בעינם, דהיינו בשלימות בלי שינוי, והאותיות היו פורחות ונראות בשתי מיני אש, אש לבנה ואש שחורה, כדי להראות יחד ימין ושמאל, שלבן הוא ימין ושחור הוא שמאל. שכתוב, ארך ימים בימינה בשמאלה וגו'. שואל הרי כתוב, מימינו אש דת למו. ומשיב, אלא מצד הגבורה היתה, שהוא שמאל ונכללה בימין. ומשום זה היתה בה, אש לבנה ואש שחורה.