זהר

רט) זרעא דדוד בהפוכא. דוד מלכא ירית דא סומקא שפירא, למעבד דינא, ולמעבד שפירו דעובדוי. עינוי עינין דרחמי, יתבין על שלימו, סלקין חנא וחסדא. חד חוטא ירוקא אזיל בגוויהו. בשעתא דאגח קרבא, ההוא חוטא אתהפך ואתהוי סומקא כוורדא. נח רוגזיה בקרבא, תב ההוא חוטא כמלקדמין. נסין רברבין הוו בעינוי. הוו חדאן. תאיבין למחמי. נקודין בתלת גוונין, חדו דלבא הוו בלב כלא, חייביא דמסתכלון בהו, הוו זעין ודחלין, סלקין בלבייהו אימתא ודחילו.

פירוש הסולם

רט) זרעא דדוד בהפוכא וכו': זרעו של דוד הוא בהיפך. דוד המלך ירש אדום הזה הנאה, כדי לעשות דין ולעשות מעשים נאים. עיניו עינים של רחמים יושבות על מלאת, מעלות חן וחסד, חוט אחד ירוק הולך ביניהן, בשעה שעושה מלחמה, חוט ההוא מתהפך ונעשה אדום כורד. נח כעסו במלחמה, חוזר החוט כבתחילה. נסים גדולים היו בעיניו: היו שמחים, היו מתאוים לראותן, היו בהן, נקודות בג' צבעים, שמחת לב היתה בכל הלב, הרשעים שהיו מסתכלים בהן, היו זעים ומפחדים ועלה בלבם אימה ופחד.