זהר

קכז) עור דאתלבש ביה בר נש. וכל אינון עצמות וגידים, כלהו ברזא דחכמתא עלאה כגוונא דלעילא. עור כגוונא דלעילא, כמה דאוליף מר, באינון יריעות, דכתיב נוטה שמים כיריעה. עורות אלים מאדמים ועורות תחשים. אינון מלבושין דלעילא, דמסככי למלבושא, אתפשטותא דשמים, דאיהו מלבושא דלבר. יריעות אינון מלבושא דלגו, ואיהו קרומא דסכיך על בשרא.

פירוש הסולם

קכז) עור דאתלבש ביה וכו': העור שהאדם מתלבש בו, וכל אלו עצמות וגידים כולם הם בסוד החכמה העליונה כעין של מעלה. ומפרש. עור כעין של מעלה, הוא כמו שלמדנו באלו היריעות, שכתוב נוטה שמים כיריעה. עורות אלים מאדמים ועורות תחשים, הם מלבושים שלמעלה המסככים על המלבוש שהוא התפשטות השמים שהוא המלבוש שמבחוץ יריעות הן המלבוש שמבפנים, והוא קרום הסוכך על הבשר. וע"כ נאמר נוטה שמים כיריעה. שיריעות הן לבוש הפנימי ועליהן השמים מבחוץ.