זהר

צ) עיינין צהיבין ירוקין, שגעונא אית ביה. ובגין שגעוניה איהו פום ממלל רברבן, ועביד גרמיה כבר נש רב, ברברבנו. ומאן דאתתקף ביה, נצח ליה. לא אתחזי לרזין דאורייתא, דהא לא שכיך בלביה, באינון רזין. דעביד גרמיה רב בהו. דא איהו ברזא דאת ה', ואתכליל באת ז' בלחודוי, ואתרחק מאת ס'. ובגין דאיהו עבד גרמיה ברברבנו, אתרחק מניה מאת ס', ולא אתקריב בהדיה. דא כד איהו מליל, עביד קמיטין סגיאין במצחיה.

פירוש הסולם

צ) עיינין צהיבין ירוקין וכו': אם עיניו צהובות וירוקות: יש בו שגעון, ומשום השיגון שבו, הוא פה מדבר גדולות, ועושה עצמו כאדם גדול בגאותו ומי שמתקיפו מנצחו. אינו ראוי לסודות התורה, כי לבו אינו שקט בסודות, עד שיגלה אותם לאחרים. כדי לעשות עצמו אדם גדול בהם. זה הוא בסוד אות ה' ונכלל באות ז' לבדה ומתרחק מאות ס'. ומשום שמנהיג עצמו בגאות הוא מתרתק מאות ס' ואינו קרב אליה. זה, כשהוא מדבר, עושה קמטים רבים במצחו.