זהר

עז) ברזא דמצחא, באת נ', דאיהו שלימו דאת זי"ן, לזמנין אתכלילת ברזא דאת ז', ולזמנין איהי בלחודהא. מצחא דאיהו דקיק וחד, בלא עגולא דא הוא בר נש דלא מתיישבא בדעתיה, חשיב דאיהו חכים, ולא ידע. אתבהיל ברוחיה. נשיך בלישניה כחויא.

פירוש הסולם

עז) ברזא דמצחא. באת נ' וכו': בסוד המצח. באות נ' שהיא גבורה, שהיא השלמות של אות ז'. שהיא מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל שהוא גבורה. לפעמים נכללת הנ' באות ז'. ולפעמים היא בלבדה. המצח שהוא קטן וחד ואינו עגול. זה הוא אדם שאינו מתישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.