זהר

שנג) ואי תימא דזיני אסוותא בידוי כמה דאמרן. לאו הכי. דהא אסוותא לא הוי, אלא בידוי דמלכא קדישא. אבל בשעתא דפקיד קב"ה אסוותא לההוא בר נש, איהו נפיק, וכל אינון מקטרגין דממנן על מרעין בישין, דחלין מניה. כדין ההוא רוחא דקא נסע מסטרא דדרום, אושיט ליה לההוא ב"נ, והא אסוותא אשתכח, וכלא בידוי דקב"ה.

פירוש הסולם

שנג) ואי תימא דזיני וכו': ואם תאמר שמיני הרפואה הם בידיו של אותו הממונה כמו שאמרנו, אינו כן, כי הרפואה איננה אלא בידיו של המלך הקדוש. אבל כשעה שהקב"ה מצוה רפואה על אותו אדם, הממונה יוצא, וכל המקטריגים הממונים על מחלות רעות מפחדים ממנו. אז אותו הרוח הנוסע מצד דרום. שהוא רוח החסד, מושיט החסד אל האדם, והנה נמצאת הרפואה. אבל הכל הוא ביד הקב"ה.