זהר

שפ) אוף הוא פתח ואמר, יי' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו', האי קרא אמר דוד, בשעתא דהוה אזיל על כיף נהרא, אמר רבש"ע, כלום הוה ב"נ בעלמא, דאודי ומשבח למאריה כוותי. אזדמנת ליה צפרדע, א"ל, דוד, לא תתגאה, דאנא עבדית יתיר מנך, דמסרית גופאי על מימרא דמארי, דכתיב ושרץ היאור צפרדעים, והא אוקמוה. ותו דאנא משבח ומזמר ליליא ויומא, בלא שכיכו. בההיא שעתא אמר דוד, יי' לא גבה לבי ולא רמו עיני. יי' לא גבה לבי.

פירוש הסולם

שפ) אוף הוא פתח וכו': אף הוא פתח ואמר, ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'. מקרא זה אמר דוד, בשעה שהיה הולך על חוף הנהר, ואמר רבונו של עולם כלום היה אדם בעולם שיודה וישבח לאדונו כמוני. נזדמנה לו צפרדע. אמרה לו דוד, אל תתגאה, שאני עשיתי יותר ממך שמסרתי גופי על ציווי אדוני, שכתוב ושרץ היאור צפרדעים, והעמידוהו. (וארא אות קנ"ג) ועוד. שאני משבחת ומזמרת לילה ויום בלי הפסק. באותה שעה אמר דוד ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני. ה' לא גבה לבי (חסר ההמשך).