זהר

רכד) ואי תימא, הא כתיב בכל קרבנין לידו"ד, ואיך אמרנא דאית פרודא באתוון. אלא האי אתמר, בדרגין דאתבריאו ואתקריאו בשמיה. ולא דאינון איהו ממש. הה"ד, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. דאית אתוון דידו"ד באצילות, דלית בהון פרודא והפסקה, דאינון כמבועין לגבייהו, דאשקיין לאילנין. ובגין אלין דאתבריאו, אדמיין י' לרישא, ו' לגופא, ה' ה' לעשר אצבען.

פירוש הסולם

רכד) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר הרי כתוב בכל הקרבנות, להויה, ואיך תאמר, שיש פרוד באותיות הויה, והקרבן בא עתה ליחדם. ומשיב, שזה נאמר באלו המדרגות שנבראו ונקראו בשמו, ולא שהם הוא עצמו. ז"ש, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ויש אותיות הוי"ה באצילות, שאין בהם פירוד והפסק, שהם כמבועים לכל העולמות, שמשקים האילנות. ועל אלו שנבראו, כלומר, כלפי הוי"ה המלובש בעולם הבריאה. נתדמו ד' אותיות דאצילות, הי' לראש הו' לגוף ה' ה' נתדמו לעשר אצבעות.