זהר

רכא) אמר ליה רעיא מהימנא, שפיר קא אמרת בכלא, אבל אפילו ישראל לאו כלהו שוין, דאית בהון בני מלכות, מסטרא דמלכות קדישא, כלילא מעשר ספיראן, ומכל הוויין וכנויין. ואית מנהון עבדין, מסטרא דעבד, דאיהו עבדו זקן ביתו. ואית מנהון כבעירן, ואתמר בהון, ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ואינון דדמיין לענא, קב"ה מני לקרבא בעירן באתרייהו, לכפרא עלייהו. ואינון דדמיין למלאכין, קרבנין דלהון אינון עובדין טבין, דממנן עלייהו מלאכים, דמקריבין לקב"ה באתרייהו.

פירוש הסולם

רכא) אמר ליה רעיא מהימנא וכו': א"ל רע"מ, יפה אתה אומר לגמרי. אבל אפילו ישראל, אין כולם שוים. כי יש בהם בני מלכות, מצד המלכות הקדושה, שהיא כלולה מעשר ספירות ומכל הויו"ת וכינוים. ויש מהם בחינות עבדים, מצד העבד, שהוא מטטרון, שהוא עבדו זקן ביתו של המלכות. ויש מהם שהם כבהמות, ונאמר בהם ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ואלו שדומים לצאן, צוה אותם הקב"ה להקריב בהמות במקומם, לכפר עליהם. ואלו הדומים למלאכים, הקרבנות שלהם, הם מעשים הטובים, שעליהם ממונים מלאכים, המקריבים המעשים הטובים לפני הקב"ה, במקומם.