זהר

רכ) כהנא מוחא. לוי לבא. גופא ישראל. ואתמר בהון, כהנים בעבודתם, ולוים בדוכנם, וישראל במעמדם. ואי כבד בעי לקרבא לגבי דלבא, חלביה דאינון מסאבין, איהו לא נטיל. אלא שמנונו דחלב טהור. כגוונא דאית בגופא, חלב טהור וחלב טמא, דם צליל בלא פסולת, ודם עכור בפסולת. וערקין דלבא, חיילין קדישין. וערקין דכבד, חיילין מסאבין. אוף הכי אינון משריין דיצר הרע, ומשריין דיצר הטוב, אלין ממנן על ערקין דלבא, ואלין ממנן על ערקין דכבדא. אוף הכי תרי אומי, ישראל, ואומין דעלמא עכו"ם.

פירוש הסולם

רכ) כהנא מוחא לוי וכו': הכהן הוא מוח, כנגד ז"א שהוא ימין. הלוי הוא לב, כנגד המלכות, שהיא בשמאל, ישראל גוף. דהיינו קו האמצעי, כי נשמות ישראל כשעולות למ"ן נעשו קו אמצעי בין ז"א ומלכות (כנ"ל אות ר"ו בהסולם ד"ה ונודע ע"ש) ונאמר בהם כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם. ואם הכבד, שהוא סמאל, רוצה להקריב אל הלב חלבים שהם טמאים, הוא אינו לוקח אלא שומן של חלב טהור. פירוש, הג"ר דשמאל דפרודא הן חלב טמא. הו"ק דחכמה דשמאל המיוחדים בימין ע"י קו האמצעי ה"ס חלב טהור, כי כמו שיש בגוף חלב טהור וחלב טמא, דם צלול בלא פסולת, ודם עכור בפסולת. כי עורקי הדם שבלב, שה"ס המלכות, הם צבאות קדושים. ועורקי הכבד, שהוא סמאל, הם צבאות טמאים. אף כך הם מחנות של יצר הרע ומחנות של יצר הטוב. אלו ממונים על עורקי הלב ואלו ממונים על עורקי הכבד. אף כך הם ב' אומות, כנגדם, ישראל, שהם בחינות עורקי הלב, ואומות העולם שהם בחינות עורקי הכבד.