זהר

ריט) ובגין לשיזבא קב"ה גופיהון דישראל מנהון ונפשהון. מני, לקרב קרבנין דבעירן וגופן באתרייהו, לקיים אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. אבל קב"ה, לא נטיל אלא רעותא דלבא, ותבירו דיליה. הה"ד, זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. כגוונא דכלי חרס, דאתמר בהון נשברו נטהרו.

פירוש הסולם

ריט) ובגין לשיזבא קב"ה וכו': ומשום שהקב"ה רצה להציל גופיהם של ישראל מהם ואת נפשותיהם. צוה להקריב קרבנות של בהמות וגופים במקומם שלא ישלטו בהם, הסטרא אחרא כלומר, שהס"א יהנה מהם (כנ"ל אות ר"י בהסולם) לקיים אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. ואז הקטגור נעשה סניגור (כנ"ל אות רי"ד) אבל הקב"ה אינו מקבל מן הקרבן, אלא רצון הלב ושבירת הלב, ז"ש, זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. כעין כלי חרס שנאמר בהם, נשברו נטהרו.