פירוש הסולם
קלא)
ת"ח עלמא דלעילא וכו': בוא וראה, עולם העליון, נצרך להתעוררות מעולם התחתון. וכאשר נשמות הצדיקים יוצאות מעולם הזה, ועולות למעלה לגן עדן, מתלבשות כולן באור העליון בצורה יקרה. ובהן הקב"ה משתעשע ומשתוקק אליהן, כי הן פרי מעשיו. ועל כן נקראים ישראל בנים להקב"ה, משום שיש להם נשמות קדושות, כמו שאתה אומר,
בנים אתם לה' אלקיכם, כי הנשמות הן בנים ודאי, פרי מעשיו של הקב"ה.
פירוש.
עולם העליון, היינו הנוקבא, הנקראת
לילה אשר שלמותה מצד קו השמאל, נגלית מחצות לילה ואילך שה"ס מחזה ולמטה של הנוקבא. בסו"ה
ותקם בעוד לילה. אמנם להיות הארת השמאל בחינת חכמה בלי חסדים, הוא עוד לילה, כי אור החכמה אינו יכול להאיר בלי לבוש של חסדים. וז"ש,
עלמא דלעילא אצטריך לאתערותא דעלמא תתאה, שעולם העליון שהיא הנוקבא, שהוא בבחינת חכמה בלי חסדים ואינו יכול להאיר הוא נצרך להתעוררות, דהיינו להעלאת מ"ן, מעולם התחתון. דהיינו מעולם הזה, מהנשמות, שיעלו מ"ן אליה, שעל מ"ן הללו יוצאת קומת חסדים, ומגלה את קו האמצעי, שה"ס הקב"ה המכריע ומלביש החכמה באור החסדים.
(כנ"ל דף ג' ד"ה ת"ח ע"ש). וז"ש,
וכד נשמתהון דצדיקיא נפקי מהאי עלמא וסלקי לעילא, כשהנשמות יוצאות מעוה"ז ועולות למעלה להנוקבא, הן מעלות מ"ן ומגלים בה את קו האמצעי, שה"ס הקב"ה, המכריע ומלביש החכמה בחסדים, שלבוש הזה דחסדים מכונה
לבוש יקר, (כנ"ל בהק' הזהר דף כ"ג ד"ה וז"ש בעא ע"ש). וז"ש
כלהו מתלבשי בנהורא דלעילא בדיוקנא יקר, כי שיעור האור שהתחתון גרם בעליון, זוכה בו גם התחתון, וע"כ כיון שהנשמות גרמו
לבוש יקר דחסדים להנוקבא, זוכות בו גם הן, ומתלבשות
בדיוקנא יקר הזה. וז"ש
ובהו הקב"ה משתעשע ותאיב לון כי הקב"ה ה"ס קו אמצעי, שעל ידי העלאת מ"ן של הנשמות הוא בא להנוקבא, שה"ס גן עדן, ומשלים אותה בקו האמצעי, כנ"ל. וע"כ משתעשע עם הנשמות ההם, ומשתוקק אליהם.
דאינון פרי עובדוי, שהן תולדות הקב"ה.
(כנ"ל דף ט' אות י"ג). וע"כ נקראים ישראל בנים כמ"ש בנים אתם לה' אלקיכם.
