זהר

שפה) א"ר פנחס, אלין כוכבייא דשרביטא ידיען בסוכלתנו דחברייא, דהא קב"ה ברא כל אינון כוכבי רקיעא, רברבין וזעירין. וכלהו אודן ומשבחן לקב"ה. וכד מטא זמנייהו לשבחא, קרא לון קב"ה בשמא, דכתיב לכולם בשם יקרא. וכדין רהטי, ואושיטו שרביטא דנהורא, למהך לשבחא למאריהון, בההוא אתר דאתפקדן. הדא הוא דכתיב, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. וגו'. אדהכי אתא נהורא, קמו ואזלו.

פירוש הסולם

שפה) א"ר מנחס אלין וכו': אר"פ, אלו כוכבי השרביט ידועים בתבונת החברים, כי הקב"ה ברא כל אלו כוכבי רקיע גדולים וקטנים, וכולם מודים ומשבחים להקב"ה. וכשמגיע זמנם לשבח, קורא אותם הקב"ה בשם. שכתוב, לכולם בשם יקרא. ואז רצים ומושיטים שרביט של אור ללכת לשבח לאדונם באותו המקום שנספרו. ז"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. בתוך כך בא האור. קמו והלכו.
פירוש כל המדרגות הנמצאות בג"ר נקראות כוכבים, או כוכבי שמים. ואי אפשר להמשיך הארת חכמה מהם, המכונה מספר וחשבון (כנ"ל פקודי אות כ"ח), ממעלה למטה. וז"ס, הבט נא השמימה וספור את הככבים אם תוכל לספור אותם. אמנם הקב"ה בעצמו מגלה בהם במקומם בחינת מספר וחשבון, שהוא הארת החכמה אלא שמאירים ממטה למעלה. וזסו"ה מונה מספר לככבים. כי הקב"ה בעצמו מונה מספר, לכולם בשם יקרא. שם ה"ס השגה. כי מה שאין אנו משיגים אין אנו קוראים בשם. ובעת ההיא שהקב"ה מקבץ אותם לגלות בהם המספר, בסוד מונה מספר לכוכבים, הנה אז מרוב האור הם מחזירים אור חוזר ממטה למעלה, הנבחן כמו שרביט. ועליהם מרמזים בארץ סוד כוכבא דשרביט. וז"ש, ואושיטו שרביטא דנהורא וכו', בההוא אתר דאתפקדן.