זהר

שנב) ושב יעקב, לאתריה, לאזדווגא בכנסת ישראל. ושקט: דא יסוד. ושאנן, למשרי דיוריה בה. ואין מחריד, מיצחק. כמה דאת אמר, ויחרד יצחק חרדה גדולה ועל דא ופחד יצחק כתיב. וההוא פחד כד אתער, אסתלק יסוד לאתר אחרא, הה״ד פחדו בציון חטאים. בציון דייקא, ועל דא ואין מחריד, והשתא קב״ה שזיב לן מרחיק, ואסתיר לן בהאי אתר, בהשקט ובשלוה, ואין מחריד מכלא. דכד קב״ה עביד ניסא בכלא עביד.

פירוש הסולם

שנב) ושב יעקב: שואל, כיון שכבר כתוב, אל תירא עבדי יעקב, מהו, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. שהוא כפל לשון. ומשיב, אלא הוא כמו שלמדנו, הקב״ה דהיינו ז״א, עולה למעלה למעלה, דהיינו לחכמה, כמ״ש למה ה׳ תעמוד ברחוק, שהוא חכמה כנ״ל, ומאותו מקום רחוק הנני מושיעך, דהיינו שישפיע משפע החכמה, ושב יעקב, היינו שז״א הנקרא יעקב, שב מחכמה, ויורד למקומו, להזדווג עם כנסת ישראל, שהיא המלכות. ושקט זהו יסוד. ושאנן, פירושו שהוא שאנן להשרות דירתו בה, בהמלכות. ואין מחריד, היינו מיצחק, שהוא קו שמאל ודינים, כש״א, ויחרד יצחק חרדה גדולה. וע״כ כת' ופחד יצחק, שהוא קו השמאל, ופחד ההוא כשנתעורר, נסתלק היסוד למקום אחר, ואינו משפיע למלכות. ז״ש פחדו בציון חטאים. שיפחדו מהדינים דקו שמאל הנקרא פחד, המסלק את היסוד שלא להשפיע למלכות, בציון הוא בדיוק, כי ציון, הוא יסוד דמלכות שיסוד דז״א מסתלק ממנה מחמת הדינים דשמאל. ועל כן אומר, ואין מחריד ועתה הקב״ה הציל אותנו מרחוק, והסתיר אותנו במקום זה, במערה, בהשקט ובשלוה ואין מחריד מכל, כי כשהקב״ה עושה נס בכולו הוא עושה.