זהר

שנא) פתח רבי חייא ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו', כי הנני מושיעך מרחוק. מרחוק, מקרוב מבעי ליה. והא אוקמוה האי קרא, מרחוק, כד״א ושבו מארץ מרחק. אבל מרחוק, כההוא דכתיב מרחוק יי׳ נראה לי. וכתיב ממרחק תביא לחמה. ומאן היא. עמיקא דנחלא, אתר דההוא נהר נגיד ונפיק. ושב יעקב, כיון דכתיב אל תירא עבדי יעקב, מהו ושב יעקב. אלא כמה דתנינן, קודשא בריך הוא סליק לעילא לעילא, כמה דכתיב למה יי׳ תעמוד ברחוק, ומההוא אתר רחוק הנני מושיעך.

פירוש הסולם

שנא) פתח ר׳ חייא וכו׳: פר"ח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו׳ כי הנני מושיעך מרחוק, שואל, מרחוק, מקרוב היה צריך לומר. והנה העמדנו מקרא הזה, אשר מרחוק הוא כש״א. ושבו מארץ מרחק. דהיינו שסובב על המקום אבל מרחוק פירושו כההוא שכתוב, מרחוק ה׳ נראה לי. וכתוב ממרחק תביא לחמה. ומה הוא. הוא עומק הנחל, שהוא חכמה, שנקראת רחוק, כמ״ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, הוא המקום שנהר ההוא, שהוא בינה, נמשך ויוצא משם.