זהר

קד) וכד אסתליקת בקלא דישראל, אע"ג דלאו אינון זכאין, עם כל דא, קב"ה אעלי לה, ואשקי לה, משקיו דנחלא עמיקא, ואשתלים מכל סטרין. כדין, בא יבא ברנה, מגו דההוא שלימו וברכאן וקדושין דאשתלימת. בקדמיתא, הלוך ילך ובכה, על חובייהון דישראל. כד תבו, בא יבא ברנה.

פירוש הסולם

קד) וכד אסתליקת בקלא וכו': וכשהיא, המלכות, עולה בקול ישראל, דהיינו בקול בקשת רחמים על ישראל (כנ"ל באות ק"ב) אע"פ שישראל אינם כשרים, עם כל זה, הקב"ה, שהוא ז"א, מעלה אותה ומשקה אותה משקויו של הנחל העמוק, שהוא בינה, והיא נשלמת מכל הצדדים. אז, בא יבא ברנה. דהיינו מתוך אותה השלמות והברכות והקדושות שנשלמה. בתחילה, כשחטאו, הלך ילך ובכה, על עונותיהם של ישראל, וכשחזרו בתשובה, בא יבוא ברנה.