זהר

תלד) א"ר אבא, מאי דכתיב היש יי' בקרבנו אם אין. וכי טפשין הוו ישראל דלא ידעי מלה דא, והא חמו שכינתא קמייהו, וענני כבוד עלייהו דסחרון לון, ואינון אמרו היש יי' בקרבנו אם אין, גוברין דחמו זיו יקרא דמלכיהון על ימא, ותנינן, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, אינון אשתכחו טפשין, ואמרו היש יי' בקרבנו אם אין.

פירוש הסולם

תלד) א"ר אבא וכו': אר"א, מה שכתוב, היש ה' בקרבנו אם אין. וכי שוטים היו ישראל, שלא ידעו דבר זה. והרי ראו השכינה לפניהם, וענני כבוד עליהם שסובבים אותם, והם אמרו, היש ה' בקרבנו אם אין. אנשים שראו זיו יקר מלכם על הים. ולמדנו, ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל. הם נמצאו שוטים, ואמרו, היש ה' בקרבנו אם אין.