זהר

מג) ותכף שנפרדת מהגוף, רוצה להדבק באלהים, ובגין דלא אפיקת גופא, דהוא זיניה, כמה דאפיק אלהים נשמתא דהוא זיניה, לא מתקבלת, וחוזרת ושואפת עד שתכנס בגוף אחר, כדי לקיים זרע ולשוב להדבק בגוף הטהור והזך והנקי. ומי שלא הניח בנים, לא מזדקק ליה. הה"ד, באות נפשה שאפה רוח.

פירוש הסולם

מג) ותכף שנפרדת מהגוף וכו': ומיד שהיא נפרדת מן הגוף היא רוצה להדבק באלקים. ומשום, שלא הוציאה גוף, דהיינו שלא הולידה בן, שהוא מינו, כמו שהוציא אלקים את הנשמה שהיא מינו. אינה מתקבלת לאלקים. וחוזרת ושואפת עד שתכנס בגוף אחר להתגלגל. כדי לקיים זרע, ולשוב ולהדבק בגוף הטהור, והזך, והנקי שהוליד בנים, ומי שלא הניח בנים אינה, קשורה בו. ז"ש באות נפשה שאפה רוח. שרוח המת בלי בנים נשאף לבן הנולד מיבמה (כנ"ל אות כ"ה).