זהר

רעא) אלהים, א', דכר. להי"ם, אתערותא דצדי"ק, ואיהו מיל"ה בפריעו בלא סטר ערלה כלל. ודא איהו כד אדכר שמא דא לטב, כגון ויזכור אלהים את בריתו, דאתער ברית. ברזא דא, ואלהים פקוד יפקוד.

פירוש הסולם

רעא) אלקים א' דכר וכו': השם אלקים, הא' דאלקים היא זכר, שהוא ז"א, להי"ם דאלקים, הם התעוררות הצדיק, שהוא יסוד דז"א, וליה"ם הם אותיות מילה, דהיינו מילה ופריעה, בלי צד ערלה כלל. וזה הוא כשנזכר שם זה, אלקים, לטוב. כמו ויזכור אלקים את בריתו, שנתעוררה הברית, שהיא יסוד. ובסוד זה, הוא ואלקים פקוד יפקוד שהוא בסוד מילה ופריעה.
פירוש. השם אלקים נזכר לפעמים לטוב, ולפעמים הוא נחשך (כנ"ל אות רס"ז) כי כשהשמאל כלול בימין ע"י הקו האמצעי הוא טוב. ואם נפרד מקו ימין הוא נחשך ומעניש את הרשעים. וז"ש אלקים א' דכר, כי הא' מורה על ג' קוין, שהם ז"א, הכלולים זה בזה, שאז נתעורר היסוד דז"א בבחינת מילה ופריעה, המרחיק הקליפות שלא יינקו מן השמאל, וז"ס אותיות להי"מ דאלקים שהם אותיות מילה, וז"ש להי"ם, אתערותא דצדיק ואיהו מילה בפריעו בלא סטר ערלה כלל, שאין ממנו יניקה לקליפה היונקת מיסוד הנק' ערלה. וכל מקום שנזכר אלקים לטוב, הוא בסדר הזה.