זהר

תצג) בההוא זמנא יתקיים בישראל, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף וגו'. ואתער שיר השירים בעלמא. ואדליק נהורא על זיתא ושרגא, דישראל אינון פתילה, אורייתא משחא, שכינתא שרגא. הה״ד, בהלו נרו עלי ראשי.

פירוש מעלות הסולם

תצג) בההוא זמנא יתקיים וכו׳: בעת ההיא יתקיים בישראל, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף וגו'. ויתעורר שיר השירים בעולם, שהוא סוד, שלמא דביתא ושלמא דב' סטרין, (זהר חדש שיר השירים אות קכ״ג) וידליק האור על הזית והנר, כי ישראל הם הפתילה, התורה ה״ס שמן, השכינה ה״ס נר, זהו שכתוב בהלו נרו עלי ראשי.
פירוש: ז״א נקרא תורה, הספירות דז״א נקראים זיתים, והמוחין שלו הם אור תורה שה״ס השמן. ומלכות ה״ס נר, בסו״ה נר מצוה ותורה אור, והנה כמו שז״א עולה לבינה ונעשה בה לבחינת קו אמצעי בכח המסך דחירק שבו הממעט לג״ר דשמאל, ומיחד ב׳ הקוים זה בזה. על דרך זה גם ז״א נחשב לימין, ומלכות לשמאל וצריכים בחינת קו אמצעי שייחד אותם זה בזה, ונשמות ישראל ע״י עסק בתורה ומצוות, מעלים מ״ן בבחינת מסך דחירק ונעשים להם בבחינת קו האמצעי, ולולא המ״ן שמעלים נשמות ישראל לא היו מתייחדים ז״א ומלכות זה עם זה, לכן ישראל נמשלו לפתילה (זהר בראשית ב׳ אות רנ״ג בסולם מאמר שלהובא דסלקא) שאע״פ שעיקר כח האור נמשך מן השמן, עכ״ז אין לו קשר ואחיזה עם השמן אלא ע״י הפתילה.
וזה אומרו ואדליק נהורא על זיתא ושרגא, שה״ס ז״א ומלכות בסו״ה נר מצוה שהוא מלכות, ותורה אור שהוא ז״א. דישראל אינון פתילה, אורייתא משחא, שכינתא שרגא, וכו׳, וה״ס תקון ג׳ הקוים ימין ושמאל אמצע כי שמן הוא אור חכמה עליונה דימין שהיא חסדים בסוד אוירא דכיא, וה״ס ז״א שהוא קו ימין. השכינה ה״ס הנר שהוא המלכות שעיקר בנינה הוא מחכמה דשמאל של הבינה, וה״ס קו השמאל. וישראל הם הפתילה שע״י מתייחד אור השמן עם הנר וה״ס הקו האמצעי.