זהר

שפד) בריכו לון רבי חייא ורבי יוסי, ונשקו לון ברישייהו, ושדרו לון. אמר ר׳ חייא לרבי יוסי, בריך רחמנא, דתקין ארחנא קמן, ודאי קב״ה שדר לון גבן. זכאין אינון דמשתדלי באורייתא, ולא ארפין מינה שעתא חדא. נפקו רבי חייא ורבי יוסי, ואזלו לארחייהו. אמר רבי יוסי, ודאי רחימותא דלבאי קשיר באלין טייעי. א״ר חייא, לא תווהנא על דא, דהא ביומוי דרבי שמעון, אפילו צפרי שמיא מרחשן חכמתא, דהא מלוי אשתמודען לעילא ותתא.

פירוש הסולם

שפד) בריכו לון ר׳ חייא וכו׳: ברכו אותם ר׳ חייא ור׳ יוסי, ונשקו אותם בראשיהם, ושלחו אותם. אמר ר׳ חייא לר׳ יוסי, ברוך הרחמן שתקן הדרך לפנינו, ודאי שהקב״ה שלחם לנו. אשרי הם העוסקים בתורה ואינם נרפים ממנה אפילו שעה אחת. יצאו ר׳ חייא ור׳ יוסי מן המערה, והלכו לדרכם. א״ר יוסי, ודאי אהבת לבי קשורה באלו הסוחרים. א״ר חייא, איני מתפלא על זה, כי בימיו של ר׳ שמעון אפילו עוף השמים דובבים חכמה כי דבריו נשמעים למעלה ולמטה.