זהר

טז) באניות, הכא איהו, כמה דאמרת, דאת דריש בעניות, שתכלה פרוטה מן הכיס. אבל, זמינין כל בני עלמא למיתי עלייהו דישראל על ספינן דימא, ויחשבון לשיצאה לון מן עלמא, וכלהו טביעין גו ימא, כמא דעבד ביומין קדמאין.

פירוש הסולם

טז) באניות. הכא איהו וכו׳: באניות. הפירוש הוא כאן, כמו שאמרת, שאתה דורש בעניות. כי הא׳ נחלפת לע׳, דהיינו שתכלה אז הפרוטה מן הכיס. אבל עתידים כל בני העולם לבא על ישראל באניות הים, ויחשבו לכלות את ישראל מן העולם. וכולם יהיו נטבעים בתוך הים, כמו שעשה בימים הראשונים.