זהר

ב) יומא חד הוו חכימייא בבי מדרשא שואלין, ואמרין, קללות שבתורת כהנים, אינון כנגד בית ראשון. קללות שבמשנה תורה כנגד בית שני וגלות אחרון. בקללות שבתורת כהנים, אית בהו הבטחות, וחביבו דקב״ה לישראל. דכתיב, וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. וכתיב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. קללות שבמשנה תורה, לית בהו הבטחות, ולית בהו נחמה כלל, כמא דכתיב בקללות קדמאין. ולא הוו ידעי.

פירוש הסולם

ב) יומא חד הוו וכו׳: יום אחד היו שואלים החברים בבית המדרש, נאמרו, קללות שבתורת כהנים, הם כנגד בית ראשון. קללות שבמשנה תורה, הם כנגד בית שני והגלות האחרונה והנה בקללות שבתורת כהנים, יש בהן הבטחות ואהבת הקב״ה לישראל, שכתוב, וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. וכתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'. והקללות שבמשנה תורה, אין בהן הבטחות, ואין בהן נחמה כלל, כמו שכתוב בקללות הראשונות. ולא היו יודעים לישב את זה.