זהר

שפח) שחורה אני ונאוה, כתיב חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. כד ברא קב"ה לאדם, ברא ליה בדיוקנא עילאה, אברוי ושייפו כלהו ברזא עילאה. נחית ליה לארעא גו גינתא דעדן, דברא קב"ה בארעא באתר טמיר וגביז, דאיהו בדיוקנא וציורא דלעילא. דכתיב, ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ויניחהו בג"ע סתם, דכולא ברזא חדא.

פירוש הסולם

שפח) שחורה אני ונאוה: כתוב, חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו בצורה עליונה, עצמותיו ואבריו כולם היו בסוד עליון. הורידו לארץ לגן העדן התחתון, שבראו הקב"ה בארץ במקום סתר ומכוסה, שהוא בצורה וציור של גן העדן העליון. שכתוב, ויקח ה' אלקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ויניחהו בגן עדן, סתם, שלא פירש אם הוא ג"ע העליון או ג"ע התחתון. משום שהכל הוא סוד אחד. שג"ע התחתון שוה לגמרי לג"ע העליון. ואין לחלק ביניהם.
פירוש. גן עדן הוא לתענוג הנשמות, ויש ב' ג"ע, גן עדן תחתון וג"ע עליון. שה"ס בינה ומלכות. אמנם גם ג"ע התחתון שהוא מלכות, הוא בחינת בינה דמלכות, ונתתקן שתהיה לו צורת גן עדן העליון לגמרי. ונשמות הצדיקים לאחר פטירתן, היו צריכות לעלות לג"ע העליון, להיותן מאור הבינה, אלא מתוך שהיתה מלובשת בגוף בעולם הזה, הוכן בעדם גן עדן התחתון, שהוא בעקרו מבחינת מלכות, שיש לו יחס עם הגוף, ויושבת שם זמן מסוים עד שתטהר מהתרשמות הגוף, ואח"כ עולה לג"ע העליון (כמ"ש בזהר בראשית ב' אות ח'). וכשנברא האדם הראשון, נברא בדיוקנא עלאה, דהיינו בצורת בינה (כמ"ש בזהר ב"ב אות ב' ע"ש) ולא היה לו מהעוה"ז כלום (כמ"ש בזהר קדושים אות ס"ב) ולפיכך הניחו הקב"ה בגן עדן התחתון, שהוא ג"כ בדיוקנא עלאה.
וז"ש, כד ברא קב"ה לאדם ברא ליה בדיוקנא עלאה דהיינו בצורת בינה, ולפיכך נחית ליה לארעא גו גינתא דעדן דברא קב"ה בארעא וכו' דאיהו בדיוקנא וציורא דלעילא, שהוא בצורת גן עדן העליון, שהוא בינה.