זהר

צב) גליף ואתקין משה, כ"ה אתוון ברזא דפסוקא דיחודא, דכתיב שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד. ואינון כ"ה אתוון גליפין, מחקקין ברזא דלעילא. יעקב בעא לאתקנא לתתא, ברזא דיחודא, ואתקין בכ"ד אתוון, ואינון בשכמל"ו. ולא אשלים לכ"ה אתוון, בגין דעד לא אתתקן משכנא. כיון דאתתקן משכנא, ואשתלים מלה דהוה נפיק מניה, כד אשתלים, לא מליל אלא בכ"ה אתוון, לאחזאה דהא אשתלים דא, כגוונא דלעילא, דכתיב וידבר יי' אליו מאהל מועד לאמר, הא כ"ה אתוון.

פירוש הסולם

צב) גליף ואתקין משה וכו': חקק ותקן משה כ"ה אותיות בסוד יחוד הפסוק, שכתוב שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. והן כ"ה אותיות חקוקות, החקוקות בסוד של מעלה. דהיינו בסוד ז"א. כי כ"ה רומז על כ"ב אותיות התורה, ותנ"כ שה"ס ג' קוין. כמ"ש לפנינו. יעקב רצה לתקן למטה, במלכות, בסוד היחוד, ותקן בכ"ד אותיות, והם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שיעקב תקן אותו, שיש בו כ"ד אותיות, ולא השלים לכ"ה אותיות, והוא משום שעוד לא נתתקן בזמנו המשכן, שהוא כנגד מלכות, כיון שנתתקן המשכן ונשלם הדבר שהמשכן נמשך ממנו, לא דיבר עמו אחר שנשלם, אלא בכ"ה אותיות, להראות שזו, המלכות, נשלמה כעין שלמעלה, כמו ז"א שיש לו כ"ה אותיות, שכתוב וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר, הרי יש בו כ"ה אותיות. וביאור הדברים עי' לעיל (תרומה אות רמ"ג).