זהר

קפח) יהו"ה איהו תפארת, איהו נהיר באנפין. תרין גוונין דאנפין עבד ליה, דאינון חוור וסומק, דאינון חסד וגבורה, דאינון רזא דויעבור ה׳ על פניו ויקרא. ועלייהו אתמר לגבי עילא, ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים. פומא דיליה מלכות. תרין שפוון, נצח והוד. יסוד, לשון למודים, עלה אתמר פה אל פה אדבר בו.

פירוש הסולם

קפח) הוי"ה איהו ת"ת וכו׳: הוי"ה הוא תפארת, דהיינו הקו האמצעי, הוא מאיר בפנים, שני צבעי הפנים עשה בהם, שהם לבן ואדום, שהם חסד וגבורה, שה"ס ויעבור ה׳ על פניו ויקרא וגו'. כי ויעבור הוא אותיות ע"ב רי"ו, שע"ב, הוא בגי׳ חסד, ורי"ו, הוא בגי׳ גבורה. והם על פניו. ועליהם נאמר כלפי מעלה, ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים. שהם פנים דחסד ופנים דגבורה. והשם הויה, שהוא ת"ת הוא הפועל את ב׳ הגוונים, של הפנים, שהם חסד וגבורה. הפה, הוא מלכות. ב׳ שפתים, הן נצח והוד. הלשון היא יסוד, דהיינו לשון למודים. כי נצח והוד נקראים למודי ה', והלשון מיחדת אותם. וע"כ נקראת לשון למודים. עליו נאמר פה אל פה אדבר בו.