זהר

רעא) מיד דמתעברין אלין קליפין מב"נ, שלטא עליה אילנא דחיי, בע"ב אנפין, דאינון י' י"ד יד"ו ידו"ד, דאשתכחו עשרה תליין מארבע רוחות, דאינון ידוד, דאתמר בהון, כה אמר ידוד מארבע רוחות באי הרוח, דא הוא רוחו דמשיח. דאתמר ביה, ונחה עליו רוח יי', כד איהו מנשב באזן ימינא דלבא, דתמן חכמה מסטרא דחסד, דביה הרוצה להחכים ידרים בחכמה. וחס"ד נשב בבינה, דבחכמה י'. בבינה ה'. בתפארת ו'. במלכות ה'. ידוד דפיק בכלהו ארבע. דסלקין לעשר. ולע"ב מחשבה דלבא.

פירוש הסולם

רעא) מיד דמתעברין אינון וכו': מיד, כשעוברים אלו ד' הקליפות מן האדם שולט עליו עץ החיים בע"ב פנים מהארת המלכות שהם, הויה בריבוע כזה. י', י"ה, יה"ו, י"ה ו"ה, שבגי' ע"ב, הנמצאות עשר אותיות, התלויות מד' רוחות, שהם ד' אותיות הויה, שנאמר בהם, כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח. זה הוא רוחו של משיח, שנאמר בו ונחה עליו רוח ה'. שהוא רוח המלכות. כשהוא, הויה, שהוא ז"א, מנשב באזן ימנית של הלב, ששם חכמה מצד החסד, שבו הרוצה להחכים ידרים בחכמה. וחסד נושב בבינה, ואח"כ בז"א, ואח"כ במלכות. כי כשנושב בחכמה הוא י'. בבינה, הוא ה'. בת"ת הוא ו'. במלכות הוא ה'. והויה, שהוא ז"א, דופק בכל ארבע ספירות אלו, ונעשה ד' צרופין. כשדופק בחכמה הוא י' וכשדופק בבינה הוא י"ה. ובת"ת הוא יה"ו. ובמלכות הוא י"ה ו"ה שהן עולות עשר אותיות, כנגד ע"ס. וחשבון שלהן הוא ע"ב, שהיא חכמה, דהיינו מחשבה של הלב.