זהר

תקמח) ולית שכחה קמי כרסייא קדישא, מה דאיהו קמיה. ומאן איהו קמיה. זכור. וכ"ש לעילא. בגין דכלא רזא דדכורא איהו, ותמן אתגליף רזא דשמא קדישא יד"ו ולתתא, אצטריך לאתקדשא, ובמה אתקדש. בזכור, דהא מניה נטיל כל קדושן וכל ברכאן. ודא, כד מתעטרי מעלי שבתא, על עמא קדישא בדקא יאות, בצלותין ובבעותין, ובסדורא דחדוה.

פירוש הסולם

תקמח) ולית שכחה קמי וכו': ואין שכחה לפני כסא הקדוש, דהיינו מה שהוא לפני הכסא הקדוש שהוא בינה, ומי הוא לפני הכסא, הוא זכור, שהוא ז"א, כי ז"א עומד לפני הבינה ומקבל ממנה. ועליו נאמר, ואין שכחה לפני כסא כבודך. ומכל שכן למעלה, מז"א, שאין שכחה, משום שהכל הוא סוד דכר, ושם נחקק סוד השם הקדוש יה"ו. ולמטה, דהיינו במלכות, צריך להתקדש. ובמה מתקדש. בזכור, שהוא ז"א, שממנו מקבלת כל הקדושות וכל הברכות. וזה הוא כשמתעטר ליל שבת שהוא המלכות, על עם הקדוש כראוי, בתפלות ובקשות, ובסדר של שמחה.