זהר

תשנד) בספרא דרב המנונא סבא, אמר הכי, מאשר שמנה לחמו, דא לחם שבת, דאיהו פנג, על חד תרין, כדכתיב לקטו לחם משנה. מאי לחם משנה. אלא, תרי לחם: לחם מן השמים, ולחם מן הארץ, דא הוא לחם פנג, ודא הוא לחם דמסכנא, ובשבת אתכליל לחם תתאה, בלחם עלאה, ואתברך האי, בגיני האי, ואיהו לחם משנה.

פירוש הסולם

תשנד) בספרא דרב המנונא וכו': בספרו של רב המנונא סבא, אמר כך. מאשר שמנה לחמו, זהו לחם של שבת המעונג על אחת שתים, כמו שכתוב,​ לקטו לחם משנה. מהו לחם משנה. הוא, שני לחם: לחם מן השמים, מז"א, ולחם מן הארץ מנוקבא. זה הוא שנקרא לחם פנג. אבל לחם מן הארץ בלי החיבור עם לחם מן השמים, זה הוא לחם עוני. ובשבת נכלל לחם התחתון. דנוקבא, בלחם העליון, דז"א, ונתברך זה התחתון בשביל העליון. והוא לחם משנה.
פירוש. שפע הנוקבא בהיותה בבחינת שמאל בלי ימין, דהיינו חכמה בלי חסדים נבחן בבחינת לחם עוני, כי החכמה אינה מאירה בלי חסדים. ושפע ז"א, שהוא חסדים הנמשכים מבינה עלאה, הוא לחם פנג שמאירים תמיד. ובשבת מתיחדים ב' השפעות, דז"א ודנוקבא, זו בזו, ומתלבשת החכמה דנוקבא בחסדים דלחם דז"א, ונעשה גם לחמה בחינת לחם פנג, כמו לחם דז"א. שזהו סוד לחם משנה.