זהר

תקכז) זכור את יום השבת לקדשו דא איהו רזא דברית קדישא. ובגין דבהאי ברית קיימין כל מקורין דשייפי גופא, ואיהו כלל כלא. כגוונא, דא שבת איהו כללא דאורייתא, וכל רזין דאורייתא ביה תליין, וקיומא דשבת, כקיומא דכל אורייתא, מאן דנטיר שבת, כאילו נטיר אורייתא כלא.

פירוש הסולם

תקכז) זכור את יום השבת לקדשו: זה הוא סוד הברית הקדוש, שהוא יסוד, ומשום שבברית הזה נמצאים כל המקורות של אברי הגוף, והוא כלל הכל, כעין זה, שבת היא כלל של התורה וכל סודות התורה בה תלוים, וקיום השבת הוא כקיום כל התורה. מי ששומר שבת כאלו שומר כל התורה.